×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תענית י״ד.גמרא
;?!
אָ
וְהָא שַׁיַּיר תֵּיבָה אִי מִשּׁוּם תֵּיבָה לָאו שִׁיּוּרָא הוּא מִילֵּי דְצִינְעָא קָתָנֵי מִילֵּי דִבְפַרְהֶסְיָא לָא קָתָנֵי. אָמַר רַב אָשֵׁי מתני׳מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי מָה אֵלּוּ יְתֵירוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת אֶלָּא שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת אֲבָל בְּכׇל דִּבְרֵיהֶן זֶה וָזֶה שָׁוִין וכ״תוְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי תְּנָא וְשַׁיַּיר וְהָא מָה אֵלּוּ קָתָנֵי. וְתִסְבְּרָא מָה אֵלּוּ דַּוְוקָא הוּא וְהָא שַׁיַּיר לַהּ תֵּיבָה אִי מִשּׁוּם תֵּיבָה לָאו שִׁיּוּרָא הוּא מִשּׁוּם דְּקָא חָשֵׁיב לַהּ בְּאִידַּךְ פִּרְקָא הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה נָמֵי לָאו שִׁיּוּרָא הוּא דְּקָתָנֵי לַהּ בְּאִידַּךְ פִּירְקָא. מַאי הָוֵי עֲלַהּ אָמַר רב שְׁמוּאֵל בַּר סִסְרָטַאי וְכֵן אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא וְרַב אָשֵׁי אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְהִלְכְתָא בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.: תָּנֵי חֲדָא עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּרִאשׁוֹנוֹת וְאֵין מִתְעַנּוֹת בָּאַחֲרוֹנוֹת וְתַנְיָא אִידַּךְ מִתְעַנּוֹת בָּאַחֲרוֹנוֹת וְאֵין מִתְעַנּוֹת בָּרִאשׁוֹנוֹת וְתַנְיָא אִידַּךְ אֵין מִתְעַנּוֹת לֹא בָּרִאשׁוֹנוֹת וְלֹא בָּאַחֲרוֹנוֹת. אָמַר רַב אָשֵׁי אנְקוֹט אֶמְצָעֲיָיתָא בִּידָךְ דְּמִיתָּרְצוֹן כּוּלְּהוּ.: מָה אֵלּוּ יְתֵירוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת אֶלָּא שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת.: בְּמַאי מַתְרִיעִין רַב יְהוּדָה אָמַר בבְּשׁוֹפָרוֹת וְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר בַּעֲנֵנוּ. קס״דקָא סָלְקָא דַּעְתָּן מַאן דְּאָמַר בַּעֲנֵנוּ לָא אָמַר בְּשׁוֹפָרוֹת וּמַאן דְּאָמַר בְּשׁוֹפָרוֹת לָא אָמַר בַּעֲנֵנוּ וְהָתַנְיָא אֵין פּוֹחֲתִין מִשֶּׁבַע תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר שֶׁבָּהֶן י״חשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַתְרָעוֹת וְסִימָן לַדָּבָר יְרִיחוֹ וִירִיחוֹ שׁוֹפָרוֹת הֲוָה וּתְיוּבְתָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲנֵנוּ. אֶלָּא בְּשׁוֹפָרוֹת דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּקָרֵי לַהּ הַתְרָעָה כִּי פְּלִיגִי בַּעֲנֵנוּ מָר סָבַר קָרֵי לַהּ הַתְרָעָה וּמָר סָבַר לָא קָרֵי לַהּ הַתְרָעָה. למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲנֵנוּ כׇּל שֶׁכֵּן בְּשׁוֹפָרוֹת ולמ״דוּלְמַאן דְּאָמַר בְּשׁוֹפָרוֹת אֲבָל בַּעֲנֵנוּ לָא. וְהָתַנְיָא וּשְׁאָר כׇּל מִינֵי פורעניות הַמִּתְרַגְּשׁוֹת כְּגוֹן גחִיכּוּךְ דחָגָב הזְבוּב וְצִירְעָה וְיַתּוּשִׁין וְשִׁילּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים לֹא הָיוּ מַתְרִיעִין אֶלָּא צוֹעֲקִין מִדִּצְעָקָה בַּפֶּה הַתְרָעָה בְּשׁוֹפָרוֹת. תַּנָּאֵי הִיא דתניא ועַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גַּיִיס אוֹ נָהָר וְעַל סְפִינָה הַמְטוֹרֶפֶת בַּיָּם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֹמֵר לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. בְּמַאי אִילֵימָא בְּשׁוֹפָרוֹת שׁוֹפָרוֹת בְּשַׁבָּת מִי שְׁרֵי אֶלָּא לָאו בַּעֲנֵנוּ וְקָרֵי לַהּ הַתְרָעָה ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: בִּשְׁנֵי דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה הֲוָה צַעֲרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
והא [והרי] שייר תיבה (ארון הקודש), שלא הזכיר שבאחרונות מוציאים את ארון הקודש, לרחובה של עיר! את הטענה זו דוחים: אי [אם] משום תיבה — לאו שיורא הוא [אין זה שיור] כי מילי [דברים] שבצינעא — קתני [שנה] ופירט את חלוקות התעניות, אולם מילי [דברים] שבפרהסיא שהכל רואים — לא קתני [שנה]. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא [משנתנו גם כן מדוייקת] כהסבר זה, דקתני [ששנינו]: מה אלו התעניות האחרונות יתירות על התעניות הראשונות? אלא שבאלו האחרונות מתריעין (צועקים, משמיעים קול) ונועלין את החנויות, משמע: אבל בכל שאר דבריהן, זה וזה שוין. וכי תימא הכא נמי תנא [ואם תאמר כי כאן גם כן שנה] ושייר, והא [והרי] ״מה אלו״ קתני [שנה], לומר: שאלו ולא יותר. ותוהים: ותסברא [והאם סבור אתה] ש״מה אלו״ בא לדייק ולומר כי דווקא הוא? והא [והרי] שייר לה את הוצאת התיבה החוצה שאינה אלא בתעניות האחרונות ועם כל זה לא הזכירה בחלוקות שבין הראשונות לאחרונות! ודוחים: אי [אם] משום התיבה לאו שיורא [לא שיור] הוא, משום דקא חשיב לה באידך פרקא [שמנה, דן בה, בפרק האחר] ולכן לא צריך היה לפרט כאן את הדבר. ואומרים: השתא דאתית להכי [עכשיו שהגעת לכאן] לתירוץ זה, אם כן גם הקושיות הקודמות אינן קשות: עשרים וארבעה נמי לאו שיורא [גם כן לא שיור] הוא, דקתני לה באידך פרקא הרי שונה אף אותה בפרק אחר], ופירש שם בהרחבה את הברכות, וכאן מנה רק דברים שאינם נזכרים להלן. וכיון שלא הבאנו הוכחה מכרעת לא לכאן ולא לכאן, מאי הוי עלה [מה היה עליה] על בעיה זו, היכן מוסיף היחיד ביום התענית את תפילת ״עננו״? אמר רב שמואל בר ססרטאי וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אומר ברכה מיוחדת בתפילת שמונה עשרה בין ברכת ״גואל״ לברכת ״רופא״, ורב אשי אמר משמיה [משמו] של ר׳ ינאי בריה [בנו] של ר׳ ישמעאל: מוסיף אותה בתוך ברכת ״שומע תפילה״. ומסכמים: והלכתא [וההלכה היא] כי מוסיף אותה בברכת ״שומע תפילה״. א תני חדא [שנויה ברייתא אחת]: נשים עוברות (הרות) ומיניקות — מתענות בתעניות ראשונות עם הציבור ואין מתענות באחרונות. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת] שנשים אלה מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות. ותניא אידך [ושנויה עוד ברייתא אחרת]: אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות. אמר רב אשי: נקוט אמצעייתא בידך דמיתרצון כולהו [קח את האמצעיות בידך שעל ידי כך מתורצות הברייתות כולן]. כלומר, נשים אלה מתענות רק בתעניות האמצעיות, שחמורות הן מן הראשונות, ואין מתענות באחרונות מפני שהן מרובות מדי. ובאמת כל שלוש הברייתות לדבר אחד נתכוונו, שבברייתא הראשונה ״הראשונות״ הן באמת האמצעיות, שהן ראשונות לאחרונות, ו״האחרונות״ הן האחרונות ממש, ובברייתא השניה הפירוש הוא ש״הראשונות״ הן ראשונות ממש ו״האחרונות״ הן האמצעיות, שהן אחרונות לגבי הראשונות, ובשלישית ״ראשונות״ ו״אחרונות״ הן ראשונות ואחרונות ממש, ואכן אינן מתענות אף לפי שיטת ברייתא זו אלא באמצעיות. ולפי פירוש זה, תוכנן של כל הברייתות זהה. ב שנינו במשנה: מה אלו התעניות האחרונות יתירות על התעניות הראשונות, אלא שבאלו האחרונות מתריעין ונועלין את החנויות. ושואלים: במאי [במה] מתריעין? רב יהודה אמר: תוקעים בשופרות, ורב יהודה בריה [בנו] של רב שמואל בר שילת משמיה [משמו] של רב אמר: ב״עננו״, שאומרים דברי תפילה המתחילים במלה ״עננו״. ולפני שבאים לדון בדבר מסבירים: קא סלקא דעתן [עלה בדעתנו], כלומר, זו ההנחה ראשונה היתה שמאן דאמר [מי שאומר] מתריעים ב״עננו״ — לא אמר, כלומר, אינו סבור שמתריעים בשופרות, ומאן דאמר [ומי שאומר] כי מתריעים בשופרות לא אמר שמתריעים ב״עננו״, ועל סמך הנחה זאת הקשו: והתניא [והרי שנינו בברייתא]: אין פוחתין משבע תעניות על הצבור שבהן שמונה עשרה התרעות, וסימן לדבר יריחו. והרי יריחו תקיעה בשופרות הוה [היה] ותיובתא [וקושיה חמורה] למאן דאמר [למי שאומר] שמתריעים ב״עננו״! אלא יש להבין את המחלוקת בצורה אחרת: בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה [לדעת הכל אין חלוקים שלכך קוראים] התרעה, ובודאי מתריעים בשופרות, כי פליגי [כאשר נחלקו] היה זה בענין ״עננו״. מר [חכם זה] סבר קרי לה [שקוראים לכך] התרעה, ולכן אומרים גם ״עננו״, ומר [וחכם זה] סבר לא קרי [אינו קורא] לה ל״עננו״ התרעה. ותוהים: אם כך יוצא כי למאן דאמר שיטת מי שאומר] שמתריעים (מתפללים) ב״עננו״, כל שכן שתוקעים בשופרות, ולמאן דאמר [ולשיטת מי שאמר] כי תוקעים בשופרות — אבל ב״עננו״ לא! משמע שתפילת ״עננו״ נאמרת רק במקרים חמורים ביותר, והיא התרעה גדולה יותר מאשר שופרות, והתניא [והרי שנינו בברייתא]: ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות (הבאות) לעולם שאינן חוסר גשם, כגון: חיכוך (מחלה הגורמת לגירוי ולגירוד בעור), או חגב שבא להשחית, זבוב וצירעה ויתושין שנתרבו ביותר, או שילוח נחשים ועקרבים החודרים למקומות ישוב — לא היו מתריעין עליהם אלא צועקין. ונדייק: מכיון שצעקה היא לכל הדעות תפילה בפה, הרי התרעה בשופרות משמע. ואם כן מובן מכאן שהתרעה בשופרות חמורה יותר מאשר תפילה בפה, תפילת ״עננו״! ומשיבים: מחלוקת זו תנאי [מחלוקת תנאים] היא, דתניא כן שנינו בברייתא]: על אלו מתריעין אפילו בשבת: על עיר שהקיפוה גייס (צבא של אויבים) או נהר שעומד לשטוף אותה, ועל ספינה המטורפת (העומדת לטבוע) בים. ר׳ יוסי אמר: מתריעים לעזרה במקום שסבורים שההתרעה הזו תביא עזרה מבני אדם, אבל לא לצעקה אל ה׳. ונברר במאי [במה] מתריעים? אילימא [אם תאמר] בשופרות — תקיעה בשופרות בשבת מי שרי [האם מותרת]? שהרי אף ראש השנה שחל בשבת אין תוקעין בו, אלא לאו [האם לא] שמדובר ב״עננו״, וקרי [וקורא] לה התנא של ברייתא זו התרעה, שמע מינה [למד ממנה] שיש הסבור שהתרעה היא בפה, וכדברי רב יהודה בן רב שמואל בר שילת. ג מסופר: בשני [בשנותיו] של ר׳ יהודה נשיאה הוה צערא [היה צער], מצוקה של הציבור,מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144